סיפור המבול הגדול מכיל מספר התייחסויות ל"ארץ". יתכן שהמקרה לא יכול היה להתייחס אל העולם כולו, אלא לכל העולם המאוכלס אז כפי שהוא מתואר בתוכן של בראשית פרק י"א פסוק 1, אשר מתייחס לאירועים המתרחשים לאחר המבול, וקורא:"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים".הפסוקים הבאים מבהירים כי כל האנשים הקיימים אז התאספו יחד כדי לבנות עיר. פסוק 9 קובע למעשה כי הקב"ה ברא שפות שונות ולאחר מכן פיזר את העם "... על פני כל הארץ".נראה כי זה עדיין לא קרה. ההקשר של פרשת נח, הכולל את אירועי המבול ומגדל בבל, מצביע על כך שהביטוי "הארץ" יכול היה להיקרא רק לחלק של כדור הארץ המיושב על ידי בני אדם, וייתכן שיהיה נבדל מן הביטוי "פני כל הארץ".אם נניח כי המבול היה מוגבל לעולם שבו האנשים חיו אז, תיאור הסיפור נעשה סביר יותר, כולל אלמנטים כגון היכולת של נוח לאכסן את כל החיות, האזור המוגבל של התיבה והעובדה כי בעלי חיים היו מסוגלים להגיע לשם. י
נקודת נוספת אלטרנטיבית ראויה לציון היא שההתגלות בסיני ובחיבור האלוקי של חמשת חומשי התורה נקבעת בבירור. מחבר זה כולל נרטיב המבול . כיצד נבין אותו, הינו דבר הניתן לוויכוח.אולי אנחנו צריכים לראות את זה פשוט כמו נס – נס הקיים ביכולתו של הבורא לא רק של היקום ענק והמדהים שלנו, אלא גם של כל המיליארדים של החומר המפורט שלה כולל החלקיקים הקטנים ביותר שאינם ניתנים לראיה-חלקי הקוורק המצויים בתוך האטום. י