התורה מספרת לנו שמשה היה ענו ביותר. זו לא רק מחמאה בתוך ריק. המאפיין של הענווה עולה בקנה אחד עם תפקידו של משה כמורה הראשי של בני ישראל. כדי ללמד אותם את התורה היה עליו כמובן, ללמוד אותה לראשונה בעצמו. הוא היה למעשה התלמיד של כל הזמנים, שנאלץ - בגיל 80 - לקלוט את התורה של הקב"ה, בכתב ובעל פה. י
רוב בני ה -80, שחוו כל כך הרבה מהחיים, נמצאים כבר מזמן בנקודה שבה השקפות העולם שלהם מוצקות ובלתי ניתנות לשינוי, מעוגנות בביטחון עצמי ולעתים קרובות הן מידה טובה של יהירות. אבל משה היה שונה - כל כך ענו שהוא היה פתוח לקלוט ספר חוקים חדש של החיים. אכן, ענוותו הקיצונית הייתה תנאי מוקדם ליכולתו ללמוד ולקלוט, ולכן תנאי מוקדם לתפקידו כמורה העליון והאולטימטיבי. העובדה שהתורה מזכירה את ענוותו הגדולה היא גורם נוסף המעיד על העין הבוחנת את עקביותה והאותנטיות שלה. י